התמודדות עם נגיף הקורונה כוללת שני סוגים של אמצעים מרכזיים:
חיסונים - למניעה, וטיפולים - לחולים בהתאם לחומרת המחלה.

טיפולים למניעת המחלה - חיסוני קורונה

חיסונים שונים עובדים בדרכים שונות, אך כל סוגי החיסונים מסייעים לגוף לייצר תאים מיוחדים שיזכרו את הנגיף וידעו כיצד להילחם בנגיף בבוא העת.
היתרון בחיסונים הוא שמפתחים חיסוניות מבלי להיות בסיכון לחלות במחלה בעקבות החיסון.

נכון להיום, בישראל יש שלושה סוגי חיסונים מאושרים:

• חיסוני mRNA
  זהו סוג חדש של חיסון, אך המחקר והפיתוח שלו החלו לפני מספר עשורים. חיסונים אלה ניתנים בהזרקה, לרוב בשריר הזרוע.
  ה-mRNA חודר לתאים שלנו ונותן להם הוראה לייצר חלק בלתי מזיק של הנגיף שנקרא ״חלבון ספייק״.
  חלבוני הספייק הם החלק בנגיף שמאפשר לו להיצמד לתא, להתרבות בתוכו ולהתפשט לתאים אחרים.
  ומה עם חלבון הספייק שייצרתם? הוא מתיישב על פני השטח של התאים שלכם.
  מערכת החיסון מזהה שהחלבון לא שייך לשם ותתחיל תגובה חיסונית – מערכת החיסון תייצר נוגדנים ותילחם במה שנראה לה כזיהום.
  כמו שהייתה עושה אם הייתם נדבקים בקורונה.
  בתום התהליך הזה, הגוף שלכם לומד איך להתגונן מפני זיהום עתידי בקורונה.


• חיסוני וקטור (Vector)
  חיסון וקטור הוא סוג של חיסון שבו לוקחים חלק מהחומר הגנטי של נגיף הקורונה ומכניסים אותו לתוך גרסה מותאמת של נגיף אחר שנקרא "וקטור נגיפי".
  הווקטור לא גורם למחלה, אלא משמש כ"שליח" שמעביר לתאים שלנו הוראות לייצר את חלבון הספייק של נגיף הקורונה (החלבון שנמצא על פני השטח של הנגיף).
  כאשר התאים בגוף מתחילים לייצר את החלבון הזה, מערכת החיסון מזהה אותו כמשהו זר ויוצרת נוגדנים כדי להלחם בו.
  אם בעתיד נחשף לנגיף קורונה, מערכת החיסון תדע לזהות אותו במהירות ולעזור להילחם בו.


• חיסון תת יחידה חלבונית
  חיסונים מסוג זה כוללים רק את אותם חלבונים של נגיף הקורונה שמפעילים את מערכת החיסון בצורה יעילה - מבלי להשתמש בנגיף כולו או לגרום למחלה.
  לאחר ההזרקה, מערכת החיסון מזהה את חלבון הספייק כגורם זר, ומגיבה ע"י יצירת נוגדנים ותאי דם לבנים שנלחמים בו. תהליך זה נקרא "תגובה חיסונית".
  בזכות תגובה זו, אם הגוף ייחשף בהמשך לנגיף האמיתי - הוא ידע לזהות אותו במהירות ולהתמודד מולו, בלי שנצטרך להסתכן במחלה עצמה.

טיפולים בחולי קורונה

ברוב המקרים, הטיפול בקורונה מצריך רק שיכוך או הקלה של חלק מהתסמינים. אנטיביוטיקה לא יכולה לעזור מכיוון שזו תרופה המטפלת בחיידקים ולא בנגיפים. אם שמעתם על אנשים שחולים בקורונה ומקבלים אנטיביוטיקה, הסיבה לכך היא שצריך לטפל בזיהום חיידקי משני שהתפתח בעקבות המחלה.

ישנן תרופת אנטי ויראליות לטיפול בקורונה שניתנות בקהילה ובבתי החולים.

הטיפול בקורונה חייב להנתן תוך 5-7 ימים מרגע הופעת התסמינים.

במידה שהמטופל נמצא בקבוצת סיכון למחלה קשה ויש לו תסמינים שעלולים להתאים לקורונה - גם אם הם קלים, מומלץ לפנות לרופא.ה המטפל.ת, לבקש לבצע בדיקה ולקבל טיפול בהתאם.

קבוצות הסיכון למחלת קורונה קשה, בהתאם לאתר משרד הבריאות:

• בני 60 ומעלה.
• דיירם במוסעות סיעודיים ודיור מוגן.
• חולים במחלת ריאות כרונית כולל אסתמה.
• חולים בציסטיק פיברוזיס.
• חולי סוכרת.
• חולים במחלת כליות כרונית, מטופלים בדיאליזה.
• חולים במחלת כבד כרונית, חולי שחמת הכבד.
• חולים במחלות המטולוגיות כמו טלסמיה ואנמיה חרמשית.
• חולים במחלות ממאירות עם טיפול בחמש השנים האחרונות.
• חולים במחלה צרברוסקולרית.
• חולים במחלת לב - אי ספיקה, מחלת לב איסכמית, קרדיומיופתיה.
• מדוכאי מערכת החיסון.
• סובלים מהשמנת יתר BMI מעל 30.
• בעלי תסמונת דאון.
• HIV.
• שוהים במוסדות לבריאות הנפש.
• חולים במחלות נפש כמו סכיזופרניה.
• חולים במחלות נוירולוגיות כרוניות.
• ילדים עם מחלות גנטיות או מטבוליות.
• נשים בהריון.

המונח ״קורונה״ בעמוד זה מתייחס למחלת הקורונה שהתגלתה לראשונה ב-2019 (קוביד-19) – המתפתחת בעקבות הדבקות בנגיף SARS -CoV-2.