מהי דלקת מפרקים פסוריאטית

דלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic arthritis – PsA), או דלקת מפרקים ספחתית, היא דלקת מפרקים העשויה להתפתח בקרב אנשים שיש להם מחלת עור בשם פסוריאזיס. הדלקת גורמת לכאב ולנוקשות במפרקים, ולאדמומיות, חמימות ונפיחות סביב רקמות המפרק. כשהדלקת פוגעת בידיים ובכפות הרגליים, האצבעות יכולות לקבל צורה של ״נקניקיה״.

דלקת מפרקים פסוריאטית מתפתחת ב-10% עד 20% מהאנשים שיש להם פסוריאזיס. לעיתים, דלקת המפרקים מתפתחת כ-10 שנים אחרי התפרצות הפסוריאזיס, אך ישנם מקרים שבהם דלקת המפרקים מופיעה לפני הפסוריאזיס.

המחלה יכולה להופיע בכל גיל, אך לרוב תופיע בין הגילים 35 ל-55. דלקת מפרקים פסוריאטית יכולה להופיע גם בילדים (דלקת מפרקים פסוריאטית של גיל הילדות – Juvenile psoriatic arthritis). המחלה בילדים היא לרוב קלה וב-50% מהמקרים היא פוגעת רק במפרק אחד.


מה קורה בגוף שלכם בזמן דלקת מפרקים פסוריאטית

דלקת מפרקים פסוריאטית היא מחלה אוטואימונית (״חיסון עצמי״).בדרך כלל, מערכת החיסון שלנו מגנה עלינו מפני מזיקים: חיידקים, וירוסים,טפילים ופטריות. במחלה אוטואימונית, מערכת החיסון תוקפת בטעות רקמות בריאות בגוף. בדלקת מפרקים פסוריאטית, מערכת החיסון תוקפת את המפרקים ואת העור.


מה גורם לדלקת מפרקים פסוריאטית

הגורם הספציפי לדלקת מפרקים פסוריאטית אינו ידוע. הדלקת מתפתחת בסינוביום (הרקמה העוטפת את המפרק) של המפרקים שנפגעו, ולפעמים בחלקים אחרים בגוף, כגון בגידים וברצועות. לא ברור מה גורם למערכת החיסון להתחיל תהליך של דלקת. הסברה היא שהמחלה מתפתחת כתוצאה משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים, וכתוצאה מגורמים הקשורים למערכת החיסון.

  • גנטיקה – לכ-40% מהאנשים שיש להם פסוריאזיס או דלקת מפרקים פסוריאטית יש קרוב משפחה עם מחלות אלה. אם לתאום זהה יש דלקת מפרקים פסוריאטית, קיים סיכוי גבוה שהתאום השני יפתח את המחלה גם כן.
  • סביבה – חשיפה לזיהומים שונים עשויה לתרום להתפתחות המחלה. לדוגמה, יש חוקרים המאמינים שזיהום חיידק סטרפטוקוקוס קשור להתפתחות פסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית, אם כי קשר זה טרם הוכח. גם לחץ מכני על המפרק בזמן תנועה עשוי לגרום לתגובה דלקתית מוגברת באנשים עם דלקת מפרקים פסוריאטית.
  • מערכת החיסון – נמצא כי לאנשים החיים עם דלקת מפרקים פסוריאטית יכולים להיות מגוון שיבושים במערכת החיסון. לדוגמה, לעיתים קרובות ניתן למצוא בדמם רמות גבוהות של חלבונים מסויימים בשם ציטוקינים, המאיצים דלקות בגוף.