דלקת מפרקים שגרונית ( Rheumatoid Arthritis) היא מחלה דלקתית אוטואימונית, התוקפת בעיקר את המפרקים. התסמינים הנפוצים ביותר כוללים כאב, נפיחות ונוקשות של המפרקים. הדלקת פוגעת בדרך כלל במפרקים הקטנים בכפות הידיים והרגליים, אך היא עשויה להתפתח גם במפרקים גדולים יותר (כגון הכתפיים, פרקי הירכיים והברכיים).

מה קורה בגופכם בזמן דלקת?
הפירוש של מחלה אוטואימונית הוא שמערכת החיסון תוקפת תאים בריאים בגוף וגורמת לדלקת במקומות שהיא תוקפת. בדרך כלל, מערכת החיסון שלכם מייצרת נוגדנים המתקיפים חיידקים ונגיפים, וכך מסייעת לכם להילחם בזיהומים. בדלקת מפרקים שגרונית, מערכת החיסון שלכם שולחת נוגדנים למפרקים, התוקפים את אזור המפרק. תאי מערכת החיסון גורמים לדלקת בדופן הפנימית של המפרק, הנקראת סינוביום. הדלקת הופכת לכרונית, הסינוביום מתעבה, מה שעשוי להוביל לכאב, לאדמומיות ולחמימות סביב המפרק. כאשר המחלה אינה מטופלת היא עלולה להתקדם. עם התקדמות המחלה, הסינוביום נדחף פנימה למפרק והורס את הסחוס ואת העצם שבתוך המפרק, וכתוצאה מכך, מבנה המפרק משתנה. עם הזמן, נחלשים השרירים, הגידים והרצועות, התומכים ומייצבים את המפרק. תהליך זה יכול להוביל לכאב רב יותר, להרס המפרק, ולהקשות עליכם בהפעלת המפרק.

למה מערכת החיסון תוקפת את המפרקים?
הסיבה המדויקת לכך שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים אינה ידועה, אך ישנם גורמים שונים העשויים להגביר את הסיכון להתפתחות המחלה.

גורמי הסיכון לדלקת מפרקים שגרונית

ישנם גורמי סיכון המעלים את הנטייה לפתח את המחלה. לדוגמה:
• גיל – המחלה יכולה להתפתח בכל גיל, אך הסבירות עולה עם הגיל, במיוחד סביב גיל 60. ילדים ומתבגרים עשויים לפתח דלקת מפרקים אידיופטית של גיל הילדות, מצב הדומה לדלקת מפרקים שגרונית.
• מגדר – המחלה נפוצה יותר בקרב נשים. ישנם חוקרים המעריכים כי להורמון המין הנשי אסטרוגן יש תפקיד בהתפתחות המחלה בנשים.
• גנטיקה משפחתית – גנים מסויימים מעלים את הסבירות לפתח דלקת מפרקים שגרונית. גנים אלה יכולים גם להחמיר את דלקת המפרקים. כאשר אנשים הנושאים את הגנים הללו חשופים לגורמים סביבתיים שונים, למשל עישון, או כשהם סובלים מהשמנת יתר, הסיכון להתפתחות המחלה גבוה יותר.
• עישון סיגריות – עישון לאורך זמן מעלה את הסיכון לפתח את המחלה. בקרב אנשים הממשיכים לעשן, המחלה עשויה להיות חמורה יותר.
• עודף משקל – עודף משקל עשוי להעלות את הסיכון לדלקת מפרקים שגרונית, והוא גם מגביל את המידה שבה ניתן לשפר את תסמיני המחלה.
• מתח נפשי (סטרס) – לעיתים קרובות, אנשים עם דלקת מפרקים שגרונית מדווחים על תקופות של מתח או טראומה (לדוגמה גירושים, תאונה או אובדן) במהלך החודשים שקדמו להופעת המחלה לראשונה.
• מחלת חניכיים – מחלת חניכיים עשויה להיות קשורה לסיכון מוגבר לדלקת מפרקים שגרונית.