אבחון עמילואידוזיס טרנסתירטין לבבי

מטרת הבדיקות הראשונות שמבצעים היא להעריך כיצד הלב מתפקד ולחפש אחר סימנים שעשויים לרמז על עמילואידוזיס טרנסתירטין לבבי (ATTR-CM).
בשלב זה עשויות להתבצע הבדיקות הבאות:

    אלקטרוקרדיוגרמה (אק״ג)

    בדיקה זו קוראת את האותות החשמליים מהלב באמצעות חיישנים הממוקמים על העור באזורים שונים בגוף. ממצאי אק״ג העשויים להיות קשורים ל-ATTR-CM כוללים הפרעת קצב לב (כגון פרפור פרוזדורים) או חסימה שלא מאפשרת לדחפים החשמליים בלב לפעום ביעילות.

    אקו לב (אקוקרדיוגרמה)

    זוהי בדיקת אולטרסאונד של הלב. בדיקה זו משתמשת בגלי קול כדי לייצר תמונות של שריר הלב, חדרי הלב והמבנים השונים בלב, למשל המסתמים. ממצאים הקשורים לעמילואידוזיס לבבי כוללים בין היתר אי ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור (HFpEF).

    MRI לב

    בדיקה המשתמשת בגלי רדיו ושדות מגנטים לייצור תמונות על גבי מסך מחשב. היא יכולה להראות רקמות, איברים ומבנים אחרים בגוף.
    בדיקה זו נחשבת לבדיקה רגישה המסייעת באופן ספציפי לזהות עמילואידוזיס טרנסתירטין או סוג אחר של עמילואידוזיס הנקרא עמילואידוזיס שרשראות קלות (AL).

השימוש באלקטרוקרדיוגרמה והדמיית לב לרוב אינו מיועד לאישור ATTR-CM, אולם הן מסייעות לרופא.ה להבין טוב יותר כיצד הלב מתפקד והאם ATTR-CM עשוי להיות הגורם לתסמינים השונים.
כאשר עולה חשד לעמילואידוזיס טרנסתירטין לבבי (ATTR-CM), הרופא או הרופאה יבצעו סדרת בדיקות שיסייעו להם לאבחן את המחלה.

תחילה יש לשלול סוג אחר של עמילואידוזיס, הידוע כעמילואידוזיס שרשראות קלות (AL) או עמילואידוזיס ראשוני, אותו ניתן לשלול באמצעות בדיקות דם ושתן. זהו שלב חשוב מכיוון ששתי המחלות מתנהגות אחרת לגמרי.

לאחר שלילת AL, הרופא או הרופאה יוכלו לבצע את הבדיקות הבאות:

    סינטיגרפיה גרעינית (מיפוי טכנציום nuclear scintigraphy)– הדמיה לא פולשנית המסייעת לאבחן ATTR-CM. התמונות המתקבלות יכולות לסייע לרופא.ה לזהות משקעי עמילואיד טרנסתירטין בלב.
    ביופסיה מהלב– הליך זה כולל לקיחת דגימה קטנה של רקמה משריר הלב, לצורך בדיקה. הודות לזמינות סינטיגרפיה גרעינית, ביופסיה אינה נחוצה יותר כדי לאבחן האם מדובר בעמילואידוזיס טרנסתירטין לבבי.
    בדיקה גנטית– כאשר מאבחנים ATTR-CM מומלץ לעבור יעוץ גנטי ובדיקה גנטית על מנת לקבוע האם המחלה היא תוצאה של מוטציה תורשתית או שהיא מסוג wt (״שאינו תורשתי״), מכיוון שההיסטוריה המשפחתית של עמילואידוזיס טרנסתירטין אינה תמיד ידועה. בדיקות גנטיות לרוב מבוצעות על ידי בדיקת דם או בדיקת רוק.